כל אדם בכל גיל ובסיטואציות מסוימות פוחד
בלי פחד יהיה קשה לכולנו לשרוד
מדובר ברגש חשוב ששומר עלינו
חרדות זה כבר סיפור אחר
בגיל שנה רוב הילדים יבהלו מרעש או פרצופים לא מוכרים ( מדובר בבהלה ולא בפחד)
בגיל שנתיים יש פחד מנטישה
בגיל שלוש מתעורר הפחד ממפלצות
אנחנו אנשים מתפתחים. נוטשים פחד אחד ומפחדים מדבר חדש.
ככל שאנחנו גדלים הפחדים מקבלים שם וצורה אחרים.
אבל הם לא עוזבים.
הם כאן כדי לשמור עלינו.
מה לעשות כשהילד מפחד בכל לילה ממפלצת בארון, מהמים החמים, מדבורה שנכנסה לחדר, מזריקה בכיתה א'?
כשהבן האמצעי שלי היה בן 5, הוא נחנק פעם באמצע אכילת טוסט. לא משהו דרמטי תודה לאל אבל היו כמה שניות שנאלצנו לדפוק על הגב ולהגיב מיידית.
מאותו רגע הוא פחד לאכול טוסט..
מאותו רגע הבנו שהתפקיד שלנו זה להחזיר לו את הכוחות והיכולת שאירוע הטוסט היה נקודתי ואין שום סיבה בעולם שהוא יוותר על דבר שהוא אוהב רק בשם הפחד או המחשבה שמא האירוע יחזור שוב.
היום הוא בן 22- זה עבר לו!
איך מתמודדים עם פחדים של ילדים?
- לא להגיד " זה כלום/ זה סתם". בשבילם מדובר באירוע מאיים. לגלות אמפתיה. "נכון זריקה יכולה להיות מפחידה"… כלומר, לא לבטל את הרגש – תזכרו- מדובר ברגש הישרדותי ששומר עליהם.
- מגיל שלו אפשר כבר לשאול שאלות: מה יעזור לך להתגבר? מה היית רוצה לעשות? מה את מציעה? כשאני שואלת את הילד המפוחד שלי שאלות, אני בעצם חושבת איתו בקול רם ומתייעצת איתו. אני מאפשרת לו להיות שותף לבעיה שלו. זה מעניק להם כוחות משום שהפיתרון יבוא בדרך כלל מהם והוא יהיה אחרי שיחה. ילד שיודע שהוא פתר בכוחות עצמו את עניין הפחד, ירגיש בעל ערך.
- לא מאפשרים לפחדים של הילדים לנהל אותנו ולהפוך את הבית. כלומר, לא מגזימים בתגובות, זה מסר שגוי שמעכב את ההתפתחות הבריאה של הילד. עלול לשדר לילד שאכן הפחד ממשי , ודאי. במילים אחרות: יש לך ילד חמוד סיבה לפחד ואנחנו נרפד לך את העולם …
לעיתים התלונה החוזרת ונשנית על פחד הוא סימן ליצירת קשר אחר. לתלות.ככה אני מפעיל את הורי.
חשוב לזכור כי הילדים שלנו לא יוכלו להתגבר על אתגרים ומכשולים אם הם יפחדו. ילד שמפחד כל הזמן, מרגיש חלש. מרגיש שאין לו כוחות להתמודד.
התפקיד שלנו הוא לייצר גדר הפרדה בין זהירות ( מכביש, מחשמל, מאנשים זרים..) אנחנו מזהירים את הילדים מפני הסכנה ולא מפחידים אותו מפני הסכנה.
פחד לעומת זאת, הוא ביטוי רגשי והפעולה שלו משתקת. ולכן אם אנחנו כהורים לא נגיב על הפחד הילדים שלנו בהתאם לא יהיו כבולים בו.
בכמה שורות
צריך לזכור לעצמנו כהורים שבכל הקשור לסוגיית הפחד,הפחד מייצג תפיסה רגשית. ילד שמספר לנו שהוא מפחד מתבונן בנו וממתין לראות כיצד נגיב ולכן חשוב
- להבין את הפחד
- לדבר את הפחד
- להגיב ברוגע
- להכין מראש לפני שינויים ולהתייחס תמיד לכוחות שיש לילד.